החלטה בתיק בש"א 16120/07

1.       נגד המבקשת הוגשו שתי תביעות, ולצד כל אחת מהתביעות הוגשה בקשה לאישור התביעה כ"תובענה ייצוגית", כמשמעות הדבר בחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן - " החוק").

          בבקשתה שלפני עותרת איפוא המבקשת ליתן הוראות בנוגע לניהול הדיון בתובענות, ולמחיקת אחת מהן.

2.       ואלה הן שתי התביעות:

(א)     התביעה בתיק אז' 468/07:

(1)      התביעה בתיק אז' 468/07 הוגשה על ידי המשיב מס' 1. בתביעתו טוען המשיב מס' 1, כי בעקבות אירוע מתאריך 3.2.2002 איבד את כושר עבודתו, והוכר כנכה בשיעור 100% לצמיתות, לפי פרק ה' (ביטוח נפגעי עבודה) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995. המשיב מס' 1 מוסיף וטוען בתביעתו, כי בינו והמבקשת נכרתו שלושה חוזי ביטוח, והמבקשת הפיקה לו שלוש פוליסות ביטוח. מכוחן של פוליסות הביטוח זכאי המבקש לתגמולי ביטוח בשל אובדן כושר העבודה.

(2)      לפי כל אחת משלוש הפוליסות שהפיקה המבקשת למשיב מס' 1, זכאי המשיב מס' 1 לתגמולי ביטוח חודשיים. לעניין שיערוך התשלום החודשי, שעל המבקשת לשלם למשיב, נקבע בכל אחת מהפוליסות הסעיף הבא:

"הצמדת הפיצוי החודשי: הפיצוי החודשי יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת ביטוח זה ועד ליום קרות מקרה הביטוח ויוסיף ויהיה צמוד למדד עד תום שנתיים ממועד תום תקופת ההמתנה (אם זכאי המבוטח לפיצוי חודשי במשך כל תקופה זו). החל ממועד תשלום הפיצוי החודשי העשרים וחמישה ישתנה סכום הפיצוי מידי חודש בחודשו עפ"י תוצאותיהן של ההשקעות בניכוי הריבית שעל פיו חושב סכום הפיצוי החודשי ובהתאם להוראות המתאימות בתוכנית הביטוח. האמור לעיל יחול גם לעניין סעיף "החזרת כושר העבודה באופן חלקי"."

(3)      טענת המשיב מס' 1 היא איפוא, כי החל מהתשלום החודשי ה- 25, היה על המבקשת להצמיד את התשלום לתשואה החודשית בתיקי ההשקעות של כל אחת מתוכניות הביטוח.

(4)      בתביעתו טוען המשיב מס' 1, כי את הצמדת תגמולי הביטוח החודשיים, הצמודים לרווחי כל אחת מתוכניות ביטוח, היה המשיב מס' 1 זכאי לקבל החל מחודש מאי 2004, ולכתב התביעה המתוקן צרף המשיב מס' 1 חוות דעת של מומחה, הקובע כי נזקיו של המשיב מס' 1 מסתכמים, עד למועד הגשת כתב התביעה, בסכום של 33,198 ש"ח.

(5)   בבקשתו לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, טען המשיב מס' 1, כי יבקש מבית המשפט להגדיר "ולחפוף כרונולוגית" את חברי הקבוצה הזכאים לקבל פיצוי מכוח פוליסות ביטוח "משתתפות ברווחים" לתביעתו האישית של המשיב מס' 1, "דהיינו, מבוטחים הזכאים לסעד על פי בקשה זו בין החודשים 5/04 ועד לחודש 2/07 (כולל), וסה"כ במשך 34 חודשים".

(ב)     התביעה בתיק אז' 715/07:

(1)      התביעה בתיק אז' 715/07 היא תביעתו של המשיב מס' 2.

(2)      המשיב מס' 2 טוען בתביעתו, כי היה מבוטח אצל המבקשת בתוכנית "מיטב מנהלים", שכללה תוכנית לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, ואף הוא זכאי לקבל מאת המבקשת תגמולי ביטוח חודשיים בשל אובדן כושר עבודה שנגרם לו.

(3)      אף פוליסת הביטוח שהפיקה המבקשת למשיב מס' 2 כללה סעיף שערוך, בנוסח המופיע בפוליסות הביטוח שהופקו למשיב מס' 1, כמצוטט לעיל.

(4)      לטענת המשיב מס' 2, החל מחודש ספטמבר 2007 היה על המבקשת להצמיד את תגמולי הביטוח המשולמים לו לרווחיה, אך היא לא עשתה כן, ולפיכך, על פי חוות דעת של מומחה מטעמו, על המבקשת לשלם לו, בגין התקופה שתחילתה בחודש ספטמבר 2004 וסיומה בחודש יוני 2007 (מועד הגשת התביעה), סך 32,323 ש"ח.

(5)      אף המשיב מס' 2 מבקש רשות לנהל את תביעתו כתובענה ייצוגית, והגם שנושאה זהה לנושא תביעתו של המשיב מס' 1, טוען המשיב מס' 2 בתביעתו, כי הקבוצה אותה מבקש הוא לייצג כוללת את "כל מי שמבוטחים (או היו מבוטחים) בפוליסות אובדן כושר עבודה משתתפת ברווחים של [המבקשת], אשר קיבלו אי פעם את התשלום ה- 25 ומעלה".

3.       ההבדל בין שתי התביעות הוא איפוא, שהמשיב מס' 1 הגביל את תביעתו, ואת תביעת הקבוצה שתיוצג על ידו,  לתקופה בת כשלוש שנים, ולעומתו, המשיב מס' 2 מבקש לייצג  מעגל רחב יותר של מיוצגים.

4.       בבקשתה שלפני עותרת המבקשת למתן הוראות לפי סעיף 7(ב) לחוק. לטענת המבקשת, שתי התביעות שהוגשו מעוררות טענות זהות כנגד המבקשת, ולמעשה מדובר בתביעות כפולות, שתשתיתן העובדתית זהה והן מעוררות שאלות משפטיות זהות. לטענת ב"כ המבקשת, יש איפוא מקום למחוק אחת מהתביעות, שכן "אין זה יעיל וגם אין זה הגיוני" להותיר כנגד המבקשת שני הליכים מקבילים.

5.       לעומת טענות המבקשת, סבור ב"כ המשיב מס' 1 כי יש להותיר את תביעת המשיב מס' 1 על כנה. ב"כ המשיב מס' 1 טוען, כי עמל רבות על הגשת התביעה, ובעקבות הגשת התביעה מטעם המשיב מס' 1, עמדה המבקשת על כך שקיימת תקלה הדורשת תיקון. ב"כ המשיב מס' 1 מוסיף וטוען, כי תביעת המשיב מס' 2 הוגשה כחודשיים לאחר שהוגשה התביעה מטעם המשיב מס' 1, ובשעה שהמשיב מס' 2 כבר ידע על כך שהמשיב מס' 1 הגיש את תביעתו. לטענת ב"כ המשיב מס' 1, המשיב מס' 2 מנסה "לתפוס טרמפ" (כלשונו של ב"כ המשיב מס' 1) על תביעת המשיב מס' 1.